פשיטת רגל – כינוס נכסים – צו כינוס

בית המשפט המחוזי בבאר שבע
	14 אוגוסט 2015
פש"ר 37134-12-11 ש.ס. אריזות בע"מ נ' שיטריט ואח'

 

בפני	כב' השופט  אריאל חזק
מבקשים		ש.ס. אריזות בע"מ ח.פ.  513997452 ע"י עו"ד אייל רייף
נגד
משיבים		1.יונתן שיטריט- ת.ז. ע"י ב"כ דורון אלחריזי 2.כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

 

 

חקיקה שאוזכרה:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980: סע'  5, 5 (1), 5 (1) א', ב', 7, 22(א), 42א', 96

 

מיני-רציו:

* בית המשפט נעתר לבקשת נושה והורה על מתן צו כינוס נגד המשיב, מן הטעם שלאחר פתיחת תיק הוצל"פ נגדו, העביר להוריו חלק מדירה הרשומה על שמו ללא תמורה, אותה יש לראות כמתן מתנת מרמה של נכס מנכסיו להוריו.

* פשיטת רגל – כינוס נכסים – צו כינוס

.

בקשה למתן צו כינוס נגד המשיב, בטענה שכשבוע וחצי לאחר פתיחת תיק הוצל"פ ע"י המבקשת, לפרעון חובו כלפיה, העביר המשיב דירה הרשומה על שמו להוריו.

.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ופסק:

בשלב זה הוכח שהמשיב היה לפחות אחד מנוטלי המשכנתא שסכומה מימן את רכישת הדירה, ומשכך אסור היה לו להעביר להוריו חלק מהדירה ללא תמורה. אותה העברה לפחות, יש לראות כמתן מתנת מרמה של נכס מנכסיו להוריו, באופן  שיאפשר מתן צו כינוס כנגדו. משהוכחה עילה למתן צו כינוס בכל הנוגע לשליש הדירה, אך לא הוכחה ולא הופרכה בשלב זה הטענה כי המשיב לבדו היה זה ששילם את תשלומי המשכנתא, ומאחר וממילא לא הוכרע סך חוב המשיב למבקשת, יש ליתן בשלב זה צו כינוס כנגד המשיב, אך לא להמשיך ולדון בסוגיית העברת הדירה כולה להורי המשיב.

 

החלטה

 

מדובר בבקשה למתן צו כינוס שהגישה המבקשת נגד המשיב ביום 20.12.11.

 

בבקשתה למתן צו הכינוס טענה המבקשת, כי הלוותה למשיב כספים ומשלא עמד בהתחייבויותיו לסילוק החוב כלפיה, נקטה נגדו בהליכי הוצל"פ לגביית הכספים.

 

עוד טענה המבקשת, כי כשבוע וחצי בלבד לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ הנ"ל, העביר המשיב דירה הרשומה על שמו ברח' ענבר 9 באשדוד (להלן: "הדירה") להוריו דוד ואסתר שטריט. לטענת המבקשת, העברת הנכס נעשתה במרמה ונועדה להתחמקות מהחוב כלפיה.

 

במהלך הדיונים בפני, התנגד ב"כ המשיב למתן צו הכינוס, מאחר ולטענתו הבקשה אינה עומדת בתנאי סעיף 7 לפקודה. ב"כ המשיב טען מנגד, כי סמכות ביהמ"ש ליתן צו כינוס בענייננו נשענת על סעיף 5 (1) לפקודת פשיטת הרגל.

 

בהחלטה מיום 9.7.14 קבעתי כי לצורך הוכחת זכאותה לצו כינוס כנגד החייב יהיה על המבקשת להוכיח כי עמדה בתנאי סעיפים  5(1) ו-7 לפקודת פשיטת הרגל ולא יהיה עליה להוכיח כי ניתן לטובתה פסק דין חלוט.

 

בדיון מיום 20.11.14 הסכימו הצדדים כי הדיון יסוב סביב סוגיית הזכויות בדירה ולא סביב סוגיית חובו של מר שיטריט למבקשת.

 

 

 

טענת המבקשת בסיכומיה

לטענת המבקשת, המשיב העביר הדירה ברחוב ענבר 9 באשדוד על שם הוריו כשנתיים וחצי לאחר רכישתה וכשבוע בלבד לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ כנגדו. לדברי המבקשת העברת הדירה נעשתה ע"מ להבריח הנכס.

לשיטתה, טענת המשיב לפיה העביר הדירה ע"ש הוריו משיקולי מס, הינה שיקרית ואף חסרת משמעות, נוכח העובדה ששאלת הבעלות במקרקעין מוכרעת עפ"י דין ולא עפ"י כוונת הצדדים. המבקשת תמכה הטענה לעיל על האמור בפסק דין שניתן בבימ"ש המחוזי בפש"ר 2806-08 (עו"ד שרגא בודה נ' יצחק בר [פורסם בנבו]).

 

בנוסף לאמור לעיל, טענה המבקשת כי מאחר והמשיב מעולם לא פעל לביטול העסקה, או טען לקיומה של נאמנות, ומנגד הורי המשיב לא נרשמו במרשם המקרקעין כבעלים ולא הצהירו על רכישת הזכות בדירה לרשויות המס, נהיר כי בעל הנכס הינו המשיב.

 

עוד טענה המבקשת, כי גרסת המשיב לפיה, בעת רכישתה היתה הדירה בבעלות הוריו, הופרכה מעדויות שונות אשר נשמעו בתיק ומתוך אסמכתאות אשר הוצגו במסגרת הדיון מיום 20.11.14 . כך למשל טענה המבקשת, כי האסמכתאות אשר הציג המשיב כהוכחה לתשלומי הארנונה ע"י הוריו, אינן מוכיחות בעלות הוריו בדירה, מאחר וחוב ארנונה חל גם על המחזיק בנכס.

 

זאת ועוד, לטענת המבקשת, טענת המשיב בדבר מימון מלוא התמורה בעבור הנכס בידי הוריו , הופרכה אף היא בחקירה הנגדית, כאשר אבי המשיב הודה כי השיק ע"ס 1,700,000 ₪ שהציג ב"כ המשיב כראיה לרכישת הדירה ע"י ההורים, מעולם לא נפדה. לטענת המבקשת, מעיון בשיק עולה כי מדובר בשיק בטחון, כמו כן טענה כי מעיון באישור העברת סכום התמורה אשר המציא ב"כ המשיב ביום 25.11.14 ומפרוטוקול החקירה הנגדית מיום 20.11.14 עולה  כי מימון מלוא התמורה נעשה ע"י משכנתא אשר נטלו הורי המשיב והמשיב בעצמו מבנק לאומי למשכנתאות.

 

עוד טענה המבקשת כי גרסתו של המשיב לפיה הצטרף כלווה בהלוואת המשכנתא  נוכח גילם של הוריו, הינה בלתי אמינה, נוכח מעמדו הרם של אביו במערכת הבנקאית. לשיטתה, המשיב היה בפועל הלווה הראשי בהלוואת המשכנתא והוא נאלץ לצרף את הוריו כלווים נוספים למשכנתא, לאור גובה המימון הנדרש ומפאת העובדה שהמשיב נאלץ למשכן נכס נוסף שבבעלותם של הוריו. לאור האמור לעיל, טענה המשיבה כי הוכח שהמשיב הינו רוכש הדירה ולפיכך לא יכול להיות ספק באשר לבעלותו בדירה.

 

 

 

 

טענות המשיב בסיכומיו

לטענת המשיב, בשנת 2009 רכשו הוריו הנכס ברחוב ענבר באשדוד, אך בשל העובדה שבעת הרכישה היתה בבעלותם דירה אחרת ברח' המתנדבים באשדוד, רשמו  הדירה על שמו משיקולי מס. עוד ציין המשיב, כי בשל ייעוץ משפטי שגוי שקיבלו הוריו, לא ידעו האחרונים כי באפשרותם להחזיק בשתי דירות בו זמנית, מבלי לחוב במס גבוה בגין כך.

 

בנוסף, ציין המשיב כי בשנת 2010 בסמוך למועד מכירת הדירה ברח' המתנדבים, פנו הוריו לעו"ד זוהר שוורץ וביקשו להירשם כבעלי הדירה . לדברי המשיב, בהמשך בחודש יולי/אוגוסט 2011 לאחר שבפגישה עם עו"ד אלחריזי נוכחו לדעת כי הפעולה אינה כרוכה בתשלום מס גבוה כפי שסברו, הכין עו"ד אלחריזי מסמכים לחתימה עפ"י בקשתם וביום 27.10.11 נחתמו והועברו בפועל תצהירים להעברת הדירה בלא תמורה לידי ההורים.

 

לטענת המשיב, נהיר כי הדירה היתה מלכתחילה בבעלות הוריו ולא בבעלותו וזאת מאחר, שהאחרונים שילמו מלוא התמורה בעבור הדירה, נטלו הלוואה למימון מלוא תמורתה בסך 1,700,000 ₪ מבנק לאומי למשכנתאות בע"מ, ולצורך כך אף שיעבדו הדירה ברח' המתנדבים באשדוד. יתרה מזו, לטענתו הוריו השקיעו כספים רבים בדירה, ובין היתר, שילמו בעבור שיפוצה, התקנת המתקנים בה, הוצאות אחזקתה, ותשלומי ארנונה, מים וכיוצ"ב.

 

באשר לחקירת הצדדים טען המשיב, כי בנגוד לגרסתו העקבית, תשובותיהם של מנהל המבקשת, מר סלוקי ואשתו היו  מגמתיות, מתחמקות ומחזקות הטענה כי מדובר בדירה בבעלות הוריו. כך למשל ציין המשיב, כי בנגוד לגרסתו של מר סלוקי, הודתה רעייתו של מר סלוקי כי בעלה יודע על היות אביו מנהל סניף בנק. בנוסף, גב' סלוקי אישרה כי הורי המשיב מתגוררים בדירה ואף ידוע לה כי המשיב הינו חסר משאבים כלכליים. בנסיבות העניין, טען המשיב כי לא יעלה על הדעת שלאביו אשר עובד בבנק  40 שנה, לא יהא כל נכס, אך למשיב שהינו חסר אמצעים כלכליים, תהא האפשרות לרכוש הנכס. לפיכך, טען המשיב, כי משהוכח כי לא מדובר בנכס מנכסיו, יש לדחות בקשת המבקשת למתן צו כינוס, מאחר ואינה עומדת בתנאי סעיף 5 (1) א' או ב' לפקודת פשיטת הרגל.

 

עוד טען המשיב, כי יש לדחות הבקשה לביטול הענקה מאחר והמבקשת אינה עומדת בתנאי סעיף 96  לפקודת פשיטת הרגל.

 

דיון והכרעה

סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל, מגדיר מהו מעשה פשיטת רגל. בתנאי הסעיף מצויינים בין היתר אירועים בהם החייב נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה. תנאי הסעיף קובעים בין היתר כדלקמן:

 

5. מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשה לו אחת מאלה:

 

(1) בישראל או במקום אחר –

 

(א) נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;"

 

בנוסף, עיון בסעיף 96 לפקודה, מעלה  כי ביטול הענקה יתקיים אם העביר אדם נכס מנכסיו. תנאי הסעיף קובעים בין היתר כדלקמן:

 

96. (א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

 

(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

 

(ג)  "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –

 

(1) בשל נישואין ולפניהם;

 

(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

 

(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.

 

 

בסיכומיו טען ב"כ המשיב כי בשנת 2009 רכשו הוריו של המשיב את הדירה ברחוב ענבר 9 באשדוד ובשל העובדה שבעת רכישת הדירה היתה בבעלותם של הורי המשיב דירה אחרת ומשיקולי מיסוי שגויים, רשמו הורי המשיב הדירה על שם המשיב. טענתם המרכזית של המשיב והוריו היתה, כי הורי המשיב  היו אלה ששילמו את תמורת הדירה במלואה.

 

בתצהיר שצורף לתגובתו לבקשה למתן צו כינוס, ציין המשיב כי מימון רכישת הדירה נעשה כאמור בכספי הוריו.

 

המשיב אף צירף לתגובתו תצהיר של אביו מר דוד שיטריט. בסעיף 2 לתצהירו של  מר דוד  שיטריט, מציין מר שטרית כי הוא ורעייתו רכשו את הדירה ברח' ענבר 9 באשדוד , ולתצהירו צירף כנספח א' שיק שנמסר לחברה המוכרת בגין רכישת הדירה וכן העתק קבלה שהונפקה ע"י החברה המוכרת.

 

דא עקא, שבמהלך חקירתו של מר שיטריט בבימ"ש, הובהר שהשיק שצורף כנספח א, ע"ס 1,700,000 ₪ היה רק שיק פקדון שהופקד ע"י הורי המשיב אך לא נפדה , ולאחר מכן בוצעה העברה בנקאית. אבי המשיב אישר כי הבנק למשכנתאות שממנו נלקחה ההלוואה, היה זה ששילם 100% מעלות הדירה.

 

במהלך חקירתו של אבי המשיב דוד שטריט, התחייב עו"ד אלחריזי  להמציא אישורי ההעברה הבנקאית המדוברת , ואכן ביום 25.11.14 הועברו לביהמ"ש מסמכי הלוואת המשכנתא בסך 1,700,000 ₪, שנלקחה מבנק לאומי למשכנתאות וסכומה הועבר לחברה המוכרת ומימן את רכישת הדירה.

 

עיון בהסכם המשכנתא שסכומה מימן כאמור את רכישת הדירה, מעלה כי מושכי הלוואת המשכנתא היו המשיב – מר שיטריט יונתן – ושני הוריו – דוד ואסתר שיטריט.

 

בסיכומיו  ובראיות שהוצגו בפני, לא ניסה ולא הצליח ב"כ המשיב להוכיח כי מי ששילם את תשלומי המשכנתא האמורה היו הורי המשיב לבדם , ובנסיבות אלה קמה החזקה ששלושת החתומים על הלוואת המשכנתא, היו גם אלה ששילמו את התשלומים החודשיים לבנק-נותן הלוואת המשכנתא.

 

מנגד ניתן לומר, כי גם המבקשת לא הצליחה להוכיח, בשלב זה, כי המשיב לבדו היה זה ששילם את תשלומי המשכנתא.

 

בנסיבות האמורות לעיל, אני קובע כי בשלב זה הוכח בפני שהמשיב שיטריט יונתן, היה לכל הפחות אחד מנוטלי המשכנתא שסכומה מימן רכישת הבדירה , ומשכך – לא יכולה להיות מחלוקת, על כך, שבכל הנוגע לשליש מהדירה, אסור היה לו להעביר את  אותו חלק להוריו ללא תמורה. כן אני קובע כי את אותה העברה לפחות, יש לראות כמתן מתנת מרמה של נכס מנכסיו להוריו , באופן  שיאפשר מתן צו כינוס כנגדו, בהתאם להוראות סעיף 5 (1)(א) לפקודת פשיטת הרגל.

 

יצויין, כי מאחר והבקשה העומדת בפני הינה בקשה למתן צו כינוס נגד המשיב, ומאחר והוכחה בפני עילה למתן צו כינוס בכל הנוגע לשליש הדירה, אך לא הוכחה ולא הופרכה בשלב זה הטענה כי המשיב לבדו היה זה ששילם את תשלומי המשכנתא,ומאחר וממילא לא הוכרע סך חוב המשיב למבקשת , מצאתי לנכון ליתן בשלב זה כאמור צו כינוס כנגד המשיב, אך לא להמשיך ולדון בהחלטה זו בסוגיית העברת הדירה כולה להורי המשיב, (וממילא בקשה מפורשת בעניין זה לא הוגשה בפני), ומובן שאדון בבקשה לביטול הענקה, אם תוגש בפני לאחר מתן צו הכינוס.

 

 

לאור כל האמור לעיל הנני מוציא צו כינוס כדלקמן:

א.         ניתן צו לכינוס נכסי החייב.

ב.          עוה"ד  אייל רייף מרחוב מנחם בגין 11 רמת גן טלפון 03-6126699  מתמנה כמנהל מיוחד לנכסי החייב  ושאת בכפוף לחתימה על התחייבות בסך של 50,000 ₪ בנוסח המקובל במשרדי הכנ"ר .

ג.          יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל.

החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים.

ד.         בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן :

1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה.
2.    לשלם לכונ"ר לטובת נושיו מדי חודש סך של  500 ₪ החל מיום

סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש.

3.   להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה      העתקים.
4.   להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים  שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.
5.     לצרף לדוחותיו החודשיים, כאמור בסעיף 4 לעיל, אישור הכונ"ר המעיד על ביצוע

התשלום החודשי, כאמור בסעיף 2 לעיל.

6. למסור עותק מצו זה בדואר רשום, לכל הנושים אותם ציין החייב בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל. ההמצאה תעשה בתוך 10 ימים מיום קבלת צו זה.

             אישור בדבר משלוח בדואר רשום יועבר לכונ"ר/למנהל המיוחד .

ה.         ניתן בזאת צו לעיכוב הליכים, בהתאם להוראות לפי סעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל.

ו.         אני מורה על ביטול ההגבלות שהוטלו על החייב מלחדש או להוציא רישיון נהיגה ועל ביטול צווי העיקול אשר הוצאו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד החייב. ראה החלטה נפרדת על–גבי טופס "הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב" שצורף לבקשה לצו הכינוס.

ז.          מטיל על החייב את ההגבלות הקבועות בסעיף 42א' לפקודת פשיטת הרגל.

ח.         באשר למטלטלין המעוקלים במחסני ההוצאה לפועל – ככל שקיימים כאלה על שם החייב,  יפעל החייב להגיש בקשה למתן הוראות לשחרור המעוקלים ובלבד שלבקשה יצרף החייב פירוט הנכסים המעוקלים, מועד הוצאתם מרשותו, לצד אישור המחסן המעוקלים אודות שיעור דמי  האחסנה. על מחסן המעוקלים להעמיד לעיון החייב, על-פי בקשה, את הפרטים המבוקשים.

ט.   קובע דיון בבקשת החייב להכריזו כפושט רגל ליום 14.1.16 שעה 10.00

נושה המבקש להתנגד להכרזה של החייב כפושט רגל, ימסור התנגדותו בכתב לתיק בית המשפט, עם העתק לכונ"ר, לפחות 60 יום טרם המועד הקבוע לדיון .

עד 30 יום קודם למועד שנקבע לדיון, יודיע המנהל המיוחד עמדתו ביחס לאפשרות כי החייב יוכרז כפושט רגל, בדיון ללא נוכחות הצדדים .

המזכירות תשלח החלטה זו צדדים

5129371

54678313

ניתנה היום,  14.8.15, בהעדר הצדדים.

 

 

אריאל חזק 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה