בתי המשפט

בית משפט השלום הרצליה		א  000412/05
בפני:	כב' הש' אירית מני-גור	תאריך:	03/07/2006

 

בעניין:	לילי רייף
	ע"י ב"כ עו"ד	עו"ד רייף אייל	תובעת
	נ  ג  ד
	אריה חב' לביטוח בע"מ
	ע"י ב"כ עו"ד	עו"ד מצנר- כהן רוני	נתבעת

 

פסק דין

בסדר דין מהיר

 

1. התובעת הינה בעלת מכון קוסמטיקה ותמרוקים המצוי ברח' רוטשילד בבת-ים (להלן: "בית העסק"). התובעת מבטחת את בית העסק למעלה מ- 10 שנים ברציפות באמצעות סוכן הביטוח שלה, מר אלי גואטה (להלן: "הסוכן"). בשנים האחרונות ביטח הסוכן את התובעת אצל הנתבעת אריה חב' לביטוח בע"מ, (להלן: "הביטוח") בביטוח "מיבצר" לבתי עסק. במועדים הרלבנטים לתביעה זו, בוטח בית העסק על ידי הביטוח בפוליסה שצורפה לכתב התביעה וסומנה ג' (להלן: "הפוליסה").

 

2. ביום 11.8.04, בסמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר, ארעה פריצה בבית העסק, במהלכה נגנבו ציוד ומלאי, הנזק שנגרם לבית העסק עפ"י חווה"ד של השמאי, ואשר הוסכמה על ידי הצדדים הינו 37,909 ₪. סכום זה אינו כולל את שכה"ט ששולם לשמאי. הביטוח סרב לשלם לתובעת את דמי הפוליסה בגין אירוע הפריצה, מחמת היעדר כיסוי ביטוחי בגין פריצה בפוליסה.

 

3. לטענת התובעת, הופתעה להיווכח כי בפוליסה הוצא מרכיב כיסוי הביטוחי בגין פריצה, וזאת מאחר ושנים קודמות באופן רציף בית העסק היה מבוטח כנגד פריצות, ואף בשנת 2001 עת ארע אירוע הפריצה אף פוצתה על ידי הביטוח. לטענתה, מאחר ובמשך שנים חידשה את אותה פוליסה באותם תנאים, סברה כי בהיעדר כל הוראה מצידה תחודש הפוליסה בהתאם לתנאים הקודמים, הכוללים אף ביטוח כנגד אירוע פריצה. לטענת התובעת, לא היתה מודעת לשינוי שהוכנס בפוליסה לעומת שנים קודמות, ומעולם לא ביקשה זאת מסוכן הביטוח.

 

4. לטענת הביטוח, ביטול הכיסוי הביטוחי בגין פריצה נעשה עוד ביולי 2003 בפוליסה קודמת לפוליסה הנוכחית, וזאת בעיקבות פגישה שנעשתה בין התובעת לבין הסוכן. באותה פגישה, לטענת הסוכן מפאת מצבה הכלכלי הדחוק של התובעת ומאחר וההשתפות העצמית בגין נזקי פריצה היתה 2,500 דולר, החליטה התובעת כי תשלום הפרמיה הנוספת עבור כיסוי זה אינה כדאית עבורה, ולפיכך ביקשה התובעת מסוכן הביטוח לבטל את הכיסוי בגין נזקי פריצה. ואכן בקשתה נענתה, הסוכן פנה אל הביטוח במכתב מיום 20.7.03, (להלן: "נספח ב'") וביקש לבטל את הכיסוי בגין נזקי פריצה בפוליסה (ראה סעיף 9 לכתב ההגנה). בחודש אפריל 2004, כאשר החלה תקופת הביטוח הרלבנטית, הופקה פוליסה נוספת אשר אף היא איננה כוללת כיסוי בגין נזקי פריצה. נטען על ידי הסוכן, כי לפוליסה זו צורף מזכר שנערך בידי מזכירתו הגב' אורלי סיילס, ובאותו מזכר נאמר מפורשות כי הפוליסה איננה כוללת נזקי פריצה. הערה זו אף הודגשה במרקר, הוצמדה לפוליסה ושניהם נשלחו לתובעת, אלא שהתובעת לא הגיבה לעובדה זו שכפי הנראה בוצעה על פי דרישתה.

 

5. עיקר המחלוקת בין הצדדים אם כן, נסבה על השאלה העובדתית, האם ביטול הכיסוי הביטוחי בגין פריצה נעשה על פי דרישתה המפורשת של התובעת. בענין זה, שמעתי את עדויות התובעת בעצמה, את עדות הסוכן ואת עדות מזכירתו. כבר בתחילת עדותה של התובעת, ניכר היה על פניו כי אין לתובעת כל מושג וחצי מושג בענייני ביטוח. התובעת הינה קוסמטיקאית במקצועה ואת כל ענייני הביטוח לרבות פוליסות ביטוח חיים, ביטוחי רכב וכו', הפקידה בידי הסוכן שהיה חבר וידיד המשפחה מר אלי גואטה. קשה לומר שהתרשמתי מהתובעת כי הינה אישה מתוכחמת ומפולפלת בענייני ביטוח, כזו שתדע לדרוש כיסוי כזה או להסיר כיסוי אחר. אלא כל שביקשה מהסוכן, שהוא ידאג לה לכיסויים הטובים ביותר הקיימים בחברות הביטוח ובמחיר סביר. התובעת אף העידה, כי בשלב מסויים באותה פגישה ביולי 2003, משחזרה מכנס גילתה לתדהמתה כי חברותיה משלמות פרמיה נמוכה יותר ממנה. ולפיכך, ביקשה לזמן פגישה עם הסוכן כדי שיבהיר לה אלו פוליסות משולמות על ידיה, והאם ניתן להוזיל את העלויות (ראה עדותה של העדה בעמ' 4 ו- 5 לפרוטוקול).

           

6. הסוכן איננו מכחיש את אותה פגישה, נהפוך הוא, הסוכן מאשר כי אכן נערכה פגישה אלא שטוען כי באותה פגישה דובר על הוזלת העלויות, ומאחר והתובעת ביקשה תוספת של כיסוי לגבי אחריות מקצועית, הוחלט בעצה משותפת להוריד את הכיסוי הביטוחי בגין הפריצה, שעלותו לא היתה כדאית לאור ההשתפות העצמית הגבוהה בסך של 2,500 דולר מול הנזק הצפוי. שהרי בפריצה קודמת בשנת 2001, שאז ההשתתפות העצמית היתה 1,500 דולר בלבד, לא שילמה חברת הביטוח אלא 1,600 ₪ בלבד לאחר ניכוי ההשתתפות העצמית. ומשכך, על מנת לחסוך בעלות הפרמיה החליטה התובעת לבטל את הכיסוי הביטוחי בגין פריצה.

 

7. התובעת הכחישה כי ביקשה להוריד את הכיסוי הספציפי ביחס לפריצה, אלא רצתה באופן כללי שחבילת הביטוח תהיה זולה יותר לאחר ששילמה אלפי שקלים לגבי כל חבילת הביטוח הכללה ביטוחי חיים, ביטוח פנסיוני, ביטוחי רכב וכו' (ראה עדותה בעמ' 5 שורות 12-15). משנשאלה התובעת, אם חידשה את הפוליסה לאחר הפריצה בנוגע לכיסוי ביטוחי לפריצה, היתה מופתעת מהשאלה, והשיבה כדלקמן :

 

"בוודאי שעם הפריצה עשיתי, אני לא יכולה לעשות בלי פריצה, העסק שלי בבת-ים, במקום כזה שאני חייבת לעשות ביטוח עם פריצה".

            (עמ' 6 שורה 12-13 לפרוטוקול).

 

8. לאחר ששמעתי את עדות הסוכן ואת עדות התובעת, אוכל לומר כי אמינה עלי עדות התובעת. התובעת כאמור, איננה אשת עסקים המבינה בענייני ביטוח, ואת כל יהבה השליכה על סוכן הביטוח שטיפל בכל תיק הביטוח בכללותו מזה כ- 10 שנים ברציפות. זאת ועוד, בנספח ב', משביקש הסוכן לבטל את הכיסוי הביטוחי בגין פריצה, באותה נשימה ובאותו נספח ב' ביקש להוסיף ביטוח על אחריות מקצועית עד לגובה 100,000 ₪. אם נעיין בעלות הפרמיה, נמצא כי עלות הפרמיה של אחריות מקצועית עולה על עלות הפרמיה של ביטוח פריצה. מבלי לחשב את עלויות הביול, הרי הפרמיה בגין האחריות המקצועית היתה 1,000 ₪ לשנה, והפרמיה בגין כיסוי ביטוחי לפריצה היתה 675 ₪ לשנה. בעדותו של הסוכן, העיד הלה כי התובעת היא זו שביקשה ב- 2003 להוסיף את הביטוח של האחריות המקצועית. על פי עדותו, מלכתחילה לא היתה לתובעת כיסוי ביטוחי בגין אחריות מקצועית, והרחבה זו נעשתה בעיקבות הפגישה ביולי 2003. שאז התברר כי עד אותו מעמד, לא היתה לה פוליסה של אחריות מקצועית, והוחלט להרחיב את הכיסוי . (ראה עדותו של הסוכן בעמ' 8 שורות 25-28 לפרוטוקול).

 

עדותו זו של הסוכן, איננה מתיישבת עם תשובותיה של התובעת. משנשאלה התובעת, אם ביקשה מהסוכן באותה פגישה להוסיף אחריות מקצועית, השיבה:

"תמיד ביקשתי ממנו אחריות מקצועית, אני חושבת שהיה לי. אני לא מבינה בזה, אני לא יודעת. הוא צריך לדעת מה אני צריכה… שאלתי את אלי אם יש לי ביטוח על העסק, אם יש לי אחריות מקצועית, הוא אמר לי אל תדאגי יש לך הכל, אני דואג לך. אני חושבת שכן היתה לי אחריות מקצועית, ברוך השם לא הייתי צריכה הכל היה בסדר".

(עמ' 5 שורות 27 ואילך , עמ' 6 שורות 1-2 לפרוטוקול).

 

9. התובעת על פי עדותה, אף לא ידעה להגיד בוודאות, אם היתה לה פוליסה לגבי אחריות מקצועית אם לאו, ואם כן – ממתי. אינני מאמינה לגירסת ההגנה, כי התובעת היא זו שביקשה ודרשה מהסוכן להוריד את הכיסוי הביטוחי בגין הפריצה. בסופו של יום, עם הוצאת הפוליסה החדשה והמתוקנת בשנת 2003, לא זו בלבד שהעלויות צומצמו אלא אף גדלו, שכן הכיסוי בגין אחריות מקצועית עלותו היתה גבוהה יותר מעלות הכיסוי בגין פריצה. ייתכן ובאותה שיחה, משהתלוננה התובעת בפני הסוכן על העלויות הגבוהות שהיא משלמת לביטוחים ביחס לחברותיה למקצוע, החליט הסוכן לשפר את מצבה ולהוזיל את העלות על ידי ביטול ביטוח הפריצה. ייתכן ולאור ניסיון העבר, משפוצתה התובעת אך ורק בסך של 1,600 ₪, סבר הסוכן כי השתתפות העצמית תגדל ל- 2,500 דולר (מה שבפועל לא היה נכון) ונוכח המלאי והציוד שמבוטחים עד 70,000 ₪, סבר כי כלכלית אין טעם לבצע ביטוח כזה. אינני מאמינה לגירסת ההגנה, כי דרישה זו היתה דרישתה המפורשת של התובעת. התרשמותי מעדותה של התובעת כאמור, היתה כי היא איננה מבינה דבר וחצי דבר בענייני ביטוח וסמכה באופן מוחלט ועיוור על הסוכן שהיה כאמור ידיד המשפחה. אלא שכפי הנראה הסוכן השתמש בשיקול דעתו הבלעדי על מנת לגרום לכך שעלות תיק הביטוח לא תהיה גבוהה על מנת להקל עם התובעת מחד, ומאידך להוסיף ביטוח של אחריות מקצועית כפי שסברה התובעת עד אותה עת כי יש לה.

 

10. יש לציין, כי עד עתה לא הוברר די הצורך מדוע הפוליסה של שנת 2003 שונתה באמצע תקופת הביטוח והאם הוחזרה הפרמיה בגין כיסוי הפריצה שבוטל. זאת ועוד, לא ברור היה אם נשלח מזכר באותה שנה לתובעת כמו שהעידה הגב' סיילס כי נעשה בשנת 2004. מעיון בפוליסה, קשה להבין כי היא לא מכילה כיסוי בגין פריצה, הפרקים המצויים כדבר שבשיגרה בגוף הפוליסה ואשר אינם כלולים בפוליסה, מודגשים ברשימה בדף הראשון ולידם מצוין בהערה ברורה, כי אינם בתוקף. לא כך לגבי ביטוח הפריצה, ביטוח זה כלול בתוך פרק התכולה, ומשום כך במידה וקיים כיסוי צריכה להיות תוספת ברשימה כי קיים ביטוח פריצה. מקום שנושא הפריצה לא מוזכר, משמע אין כיסוי.

 

אם היתה זו השנה הראשונה בה היתה מבקשת התובעת לבטח את בית העסק, ייתכן והייתי מקבלת את טענת ההגנה כי על המבוטחת לשים ליבה לאמור בפוליסה, ומשלא שמה לב לפרטים האמורים אין לה אלא להלין על עצמה. ואולם לא כך שעה שבית העסק מבוטח מזה 10 שנים ברציפות, כל הביטוחים עד 2003 כללו ביטוח כנגד פריצה, והתובעת אף עמדה בכל דרישות המיגון הקבועים בפוליסה.  במקרה זה, היה סביר שהתובעת תניח כי אין צורך לעיין בפוליסה שכן היא ממשיכה את קודמותיה באותם תנאים. מן הראוי היה להדפיס באותו דף ראשון הכולל את הרשימה, כי פוליסה זו איננה כוללת נזקי פריצה. הגם שהגב' סיילס העידה כי שלחה מזכר במצורף לפוליסה, עותק ממזכר זה לא נשמר ולא תוייק, וקשה לי להניח כי בשנת 2006 תזכור גב' סיילס את המזכר ששלחה בשנת 2003, שעה שבאותה עת כאמור לא היתה זו פעולה חריגה או יוצאת דופן.

 

11. יש לצפות מסוכן ביטוח שמשנה את תנאי הפוליסה לעשות זאת בצורה מפורשת ולעמוד על כך שהבקשה תהא מאת הלקוח בכתב. כך אף קובע סעיף 7 א' לתנאים הכלליים בפוליסה, סעיף זה קובע כי מבוטח רשאי לפי שיקול דעתו לבטל את הביטוח בכל עת לפני תום תקופת הביטוח על ידי הודעה שתישלח לחברה במכתב רשום. אין מחלוקת כי מכתב כזה מעולם לא הגיע לביטוח או לסוכן, ואין אף מחלוקת כי לא נדרשה כל בקשה בכתב מאת התובעת. אלא שהנתבעת מסתמכת על בר"ע 2420/01 (ת"א) הדר נ' ג'קי אדיר , שניתנה מפי כב' השופט דן ארבל, על פיה נקבע כי גם הודעת ביטול שנמסרה לסוכן הביטוח כמוה כהודעה שנמסרה בדואר רשום. בענייננו כאמור, לא שוכנעתי כלל שהודעה כזו ניתנה מאת התובעת לסוכן. לא שוכנעתי כי התובעת היא זו שביקשה בפה מלא ובאופן ברור מהסוכן לבטל את הכיסוי הביטוחי בגין פריצה. כאמור התרשמתי מעדויות הצדדים, כי הפגישה נעשתה על מנת לברר אפשרות הוזלת עלויות הפרמיה לתיק הביטוח באופן כללי. אופן הוספת הכיסוי של אחריות מקצועית והורדת כיסוי הפריצה, נעשה על פי שיקול דעת הסוכן ולא על פי דרישת התובעת.

 

כפי שהעידה התובעת, לא היתה מסתכנת בהורדת כיסוי זה, שכן כל המהות של פוליסת ביטוח לבית עסק היא בגין כיסוי כנגד פריצה. מדובר בבית עסק שנסגר בשעות הלילה מבלי שיהיה מאוייש ומכיל ציוד ומלאי יקרים מאוד. מדוע שתסתכן התובעת ותבקש ביטול כיסוי זה, שהרי הכיסוי האחר מדבר על נזקי שטפון ופגעי מזג האויר בלבד, שהאפשרות שיקרו היא אפשרות רחוקה בלבד מול האפשרות של אירוע פריצה באיזור בו מצוי מקום עיסקה של התובעת, וכפי שארע אכן בעבר בשנת 2001.

 

12. לסיכום, ניתן לומר כי מבוטח רגיל המבטח דרך קבע את עסקיו ואת ביתו באמצעות סוכן ביטוח הקשור אליו קשר אמיץ והדוק מזה שנים, וסומך עליו בכל ענייני הביטוח, רשאי לסמוך כי תנאי הפוליסה לא ישתנו ממה שמוכר לו מפוליסות קודמות. כל שינוי מהותי החורג מתנאי הפוליסה, צריך להיות בהבלטה וצריך לקבל את הסכמתו המפורשת והברורה של המבוטח. בענייננו, טוב היה עושה  הסוכן לו היה מבקש את דרישתה של התובעת לביטול הכיסוי הביטוחי לטענתו בכתב.  לסוכן לא היה כל הסבר מדוע לא ביקש זאת בכתב, וזאת בייחוד שפגישה זו נערכה בבית העסק של התובעת, ולא היתה כל טירחה אם היה מבקש זאת הסוכן מהתובעת בכתב בו במקום.

 

13. ס ו ף ד ב  ר:

אני מקבלת את גירסת התביעה כי השינוי בתנאי הפוליסה בשנת 2003 ובשנת 2004 נעשה שלא על דעת התובעת ולא על פי בקשתה, אלא על דעתו של הסוכן בלבד מבלי שהתובעת היתה מודעת לכך.

 

            על הנתבעת לשלם לתובעת את נזקי הפריצה בסך 37,909 ₪  בניכוי השתתפות עצמית כקבוע בפוליסה שנה קודם לכן בשיעור של 1,500 דולר.

 

            כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות החזר האגרה ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ + מע"מ.  סכום הפיצוי ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

 

5129371

54678313

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

 

 

54678313-412/05

 ניתן היום ז' בתמוז, תשס"ו (3 ביולי 2006) בהיעדר באי כח  הצדדים

מני-גור אירית, שופטת

 

קלדנית: שרה נחמני

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה